תלפיות מזווית שלא הכרתם

פעם בשנה-שנתיים יוצא לי להדריך סיור בשכונת תלפיות ובכל פעם חגיגית כזאת אני שולפת את התמונה המרהיבה הזאת, שמציגה את רחובה הראשי של השכונה, רחוב קורא הדורות. כן, קשה להאמין אבל רחוב האספלט עמוס האוטובוסים והעצים העבותים של ימינו היה פעם שביל עפר פסטורלי עם נוף מעלף ובתים מסוגננים משני צדיו. התמונה צולמה בראשית דרכה של השכונה, כלומר לפני כמעט מאה שנה, והיא משקפת נאמנה את יופייה הכפרי של תלפיות שנבנתה מעבר להרי החושך במושגים של אז. שימו לב לזוג הנמרץ שמטפס את העלייה ברגל, כשהאוטובוס נוסע ממש מאחוריהם.

ב-1948 סופחה תלפיות לירושלים וברבות השנים ובגבור הבולודוזרים נהרסו בה בזה אחר זה הבתים הקסומים הישנים, כדי לפנות מקום לבלוקים הסתמיים וחסרי המעוף המצויים בה כיום. למרבה המזל פה ושם עוד אפשר למצוא בית בודד או שניים ששרדו את צוק העתים, ובמקרה זה - הבית השלישי משמאל,

זה עם "הכובע" האפור המכסה על צריח קטן בפינת הבית. צילום נוסף של השכונה מאותם ימים שצירפתי כאן מציג את חזית הבית הנ"ל, הפונה אל הרחוב. שימו לב לעמק רפאים הרחב והריק שמשתרע מאחוריו, וכן לבית שלוש הקשתות שמציץ מאחורי הבית שלנו, הלא הוא בית 'אתנחתא' השוכן עד ימינו בדרך חברון 106.

הבית עם הכובע נבנה על ידי מרדכי כספי, עסקן ציוני ומאכער לא קטן, שהיה ממקימי השכונה ועמד בראש הוועד שלה במשך שנים רבות ולא בכדי הוא זכה לימים שייקרא על שמו רחוב בצפון תלפיות. הבית עוצב בצורת קובייה שלה שלוש מרפסות נוף, אשר אחת מהן הפונה צפונה משמשת כניסה לבית, כפי שאפשר לראות בצילום התקריב מ"תיק עבודות" של גדוד העבודה שבנה את תלפיות.

בניגוד לבתים אחרים, המשיכה משפחת כספי להחזיק בבית ההיסטורי וסירבה להצעות הנדל"ניות הנדיבות "להחליף את הגרוטאה" בבית דירות רווחי. למעשה עד היום ניצב הבית על מכונו בלב ישימון הבלוקים ברחוב קורא הדורות 18 ובו שינויים זוטרים, כמו חיבור המרפסת המזרחית בשביל גישה ישירות אל מפלס הרחוב של ימינו. תוספת נוספת היא כנת דגל מחלידה המשמשת מזכרת מהימים הנפלאים שבהם היה כספי קונסול הכבוד של לטביה ונקרא להניף את דגל מדינת החסות ברוח התלפיותית הנעימה. שאפו למשפחת כספי ששמרה היטב על הבית, רק מה חבל שהכובע לא שרד והיום אין דבר שמגן על הצריח מפני פגעי הזמן.

אם אתם בסביבה, קפצו לרחוב קורא הדורות 18 כדי לחלוק כבוד לאיש ולבית ואם אתם כבר שם, כדאי להציץ גם בבית מעבר לכביש, קורא הדורות 17, שהוא הבית הגבוה עם הארובה שבתמונה הגדולה למעלה. בית זה נקרא בבדיחות בפי השכנים בשם 'בית מטלין', קיצור של "בית מט לנפול", בשל הזנחתו רבת השנים. הבית היה שייך לדבורה ודוד מיטשניק שבוודאי מתהפכים בקברם על ביתם ההולך ומתפרק בשל סכסוכי ירושה. שני בתים אלה הם כמעט האחרונים מבתי הקסם המקוריים של תלפיות, אז רוצו לראות מהר, לפני שגם זה ייגמר.

צילום עליון: צלם לא ידוע; צילום שני: גזרתי מתוך תמונת סטריאוסקופ של ספריית הקונגרס; צילום שלישי: מארכיון גדוד העבודה. כל התמונות היו שחור לבן ונצבעו בידי האוהבת. תגובות יתקבלו בשמחה כאן למטה, בתחתית העמוד :)